
פרקטיקות ומנופים להוראה איכותית
מגזין מרום מס' 4
דבר המערכת
מהי שיטת ההוראה המומלצת? הדילמה שכל מורה מתמודד עמה
למידה משמעותית נסמכת על מורים המשתמשים בדרכי הוראה, למידה והערכה מגוונות ואיכותיות, כדי לספק מענה לצורכי התלמידים במציאות כיתתית מורכבת. תהליך זה כרוך בשינוי דרכי ההוראה המוכרות למורים ובחשיבה מחודשת על אופן העבודה, על מערכי השיעור ועל הערכת עבודת התלמידים. על מנת לשנות ולהרחיב את דרכי הלמידה והערכה המוכרות ולהוסיף תהליכים יצירתיים וחדשנים נדרשת עבודה מאומצת מתלמידים וממורים.
חישבו על כך: עד כמה המורים בבית ספריכם מכירים פרקטיקות הוראה מגוונות? עד כמה הם מטפחים למידה יצירתית ואת גישת החדשנות בלומדים? והאם קיימת בבית ספריכם פעילות מערכתית תומכת המאפשרת התנסות והתפתחות מקצועית של מורים בתחום?
בגיליון זה של תוכנית מרום תקראו על פרקטיקות הוראה מגוונות, כלים ורעיונות המיועדים לכם, צוותי חינוך והוראה בבתי ספר של תוכנית מרום, שמעוניינים לערוך מהלך של השבחת ההוראה בביה"ס. נציע רעיונות להרחבת רפרטואר דרכי ההוראה וטיפים ליישומם בצורה מוצלחת.
קריאה מהנה!
מורדו אוסנת - מנהלת תכנית מרום ; רחל אלניר - ראש מנהלת מניהול עצמי ומרום

מותר למורה להיות במרכז- הוראה ישירה ומפורשת
בקרב אנשי חינוך רבים רווחת הדעה, שעל-פיה הוראה עקיפה עדיפה על פני הוראה ישירה ומפורשת. הדבר בא לידי ביטוי באמירתו של הפסיכולוג ז'אן פיאז'ה "בכל פעם שאני מלמד אתכם אני גוזל מכם את האפשרות ללמוד בעצמכם". מחקר גדול של ג'ון האטי (Hattie, 2009)שבחן את האפקטיביות של שיטות הוראה כפי שהיא נמדדת בהישגים לימודיים מצא, שההוראה הישירה אפקטיבית הרבה יותר מלמידת חקר או מלמידה מבוססת פרויקטים. אז מהי הוראה מפורשת וישירה? וכיצד ניתן להטמיעה בצורה מוצלחת?


חמש דרכים לשיפור משוב מקדם למידה
משוב מקדם למידה הוא משוב המספק לתלמידים הזדמנויות לשיח איכותי בכיתה, להתמודדות עם רעיונות, לחידוד ההבנה, ובסופו של דבר - לפיתוח החשיבה. למשוב השוטף והמעצב שנותן המורה יש השפעה רבה על התלמיד. כאשר המשוב הוא במיטבו הוא מקדם מעורבות, הבנה ולמידה יותר טובה. כאשר המשוב במרעו הוא משבש את ההבנה של הנלמד ופוגע במוטיבציה של הלומד.
אז כיצד עושים שימוש נכון בכלי המשוב? וכיצד ניתן להפוך אותו לשפה דבורה בבית הספר?
למידה היא שם המשחק
השימוש במשחק בלמידה מאפשר לגוון את פעולות הלמידה ולקדם למידה משמעותית דרך חווית מפתח-המשחק. למידה בדרך זו מאפשרת להקנות ידע, כישורים ומיומנויות בצורה נעימה ובלתי מכבידה.
קיימת היום הסכמה שהמשחק תורם רבות לפיתוח הלומד, מגביר את המוטיבציה ומסייע ללמידה של מיומנויות בכל התחומים. המודעות לערכו של המשחק ולשילובו במערכת הלמידה בבית-הספר גברה , אך אם זאת קיים בלבול כללי בקרב המורים כיצד עושים זאת נכון. אז כיצד מקדמים למידה מבוססת משחק שמקדמת את הישגי לומדים?


למידה מבוססת פרויקטים – איך מתחילים?
למידה מבוססת פרויקטים (PBL) הינה שיטת הוראה ממוקדת תלמיד בה הלמידה מתבצעת סביב חקר של שאלה פורייה ואותנטית. מעבר מלמידה מסורתית ללמידה מבוססת פרויקטים אינו קל ודורש הרבה עבודה וחשיבה מצד המורה המנחה. מורים רבים שואלים ותוהים כיצד יוכלו להטמיע למידה מבוססת פרויקטים בכיתה? להלן מספר טיפים שיסיעו למורים בטבילת האש הראשונית.
למידה בחברותא- מעולם הישיבות בבבל וא"י
למאה ה 21
חברותא היא חוויית למידה של חכמים שמתאפיינת בלימוד טקסט קנוני בדרך של חקירה, הצגת שאלות, ערעור והרהור על תפיסות, אמונות ועוד. יתרונה, הוא בהיותה מתודה של למידה שיתופית. הלומד מוצא את דרכו מתוך "הליכה בדרך" וכל זה יחד עם שותף לדרך, שתפקידו לחדד, להאיר, או לערער על ההבנה המתפתחת. החברותא מעמידה את הלומד מול אתגר המלמד ותוך כדי כך מתחדד גם לו התהליך הלימודי. אז כיצד נראית הוראה- למידה בשיטה זו? ומה ייחודה לעומת לימוד עצמי או פרונטלי בכיתה?


סוד הקסם של למידה "תחת כיפת השמיים"
בתהליך ההוראה בסביבה החוץ כיתתית ממירים הלומדים את הכיתה בעלת הכתלים הרצפה
והתקרה בכיתה בעלת ממדים בלתי מוגבלים. הרצפה עשויה להיות חולית או סלעית והתקרה עשויה
להיות כיפת השמים. הקירות יכולים להיות עצי חורשה ,ים כחול או אתר ארכיאולוגי.
חיק הטבע מזמן את הלומדים לעשייה והתנסות אוטנטיים ורלוונטית לתלמיד ששום ספריה, מחשב, או תיאור מילולי מפורט של המורה לא ישוו לו. יחד עם זאת, לא תמיד מורים מצליחים לספק בלמידה מסוג זה התנסות בעלת ערך מוסף על הפעילות בכיתה. אז מה כדאי ומה ראוי ללמד בסביבה החוץ-כיתתית?
