חמש דרכים לשיפור משוב מקדם למידה
משוב מקדם למידה הוא משוב המספק לתלמידים הזדמנויות לשיח איכותי בכיתה, להתמודדות עם רעיונות ודעות, לליבון ולחידוד ההבנה, ובסופו של דבר - לפיתוח החשיבה. למשוב השוטף והמעצב שנותן המורה יש השפעה רבה על התלמיד. כאשר המשוב הוא במיטבו הוא מקדם מעורבות, הבנה ולמידה יותר טובה. כאשר המשוב במרעו הוא פוגע במעורבות בלמידה ומשבש את ההבנה של הנלמד. כדי לקדם פרקטיקה זו יש לסייע בהכשרת המורים, לתת להם את המרחב והזמן להתנסות ולאפשר תהליכים של צפייה הדדית בשיעורים ולמידת עמיתים.
מחקרים עדכניים בתחום ההוראה והלמידה מראים, כי המשוב הניתן לתלמיד על עבודתו ולמידתו (בכתב ובעל-פה) הוא המשתנה בעל ההשפעה הרבה ביותר על הישגיו. משתנה זה משפיע יותר ממידע קודם של התלמיד, מהמוטיבציה שלו, מהאקלים הכיתתי ואף יותר מאיכות השאלות ששואל המורה (בוזו, 2013).
משוב: "המהלך השלישי" במבנה השיח הכיתתי (הימ"מ)
צורת המשוב השכיחה ביותר היא משוב דבור הניתן לתלמיד על-ידי מורה בפומבי. ישנם אמנם אופני משוב נוספים בכיתה )כגון משוב כתוב או משוב עמיתים(, אך המשוב הדבור הוא השכיח ביותר ובעל השפעה דרמטית על התפתחות הלמידה. באמצעותו לומדים התלמידים מה נחשב "נכון" בעיני המורה ומה לא, מה מוגדר כתשובה "טובה" ומה לא.
המשוב הדבור מופיע בספרות המקצועית גם בשם "המהלך השלישי", משום שהוא החלק השלישי בתבנית שיח בסיסית בכיתה המכונה ימ"מ (יוזם, מגיב, משוב) שלה שלושה שלבים:
1. המורה יוזם נושא, לרוב בצורת שאלה.
2. אחד מן התלמידים מגיב על השאלה בתשובה, לרוב קצרה, שמכילה בממוצע שלוש מילים ואורכת פחות משלוש שניות.
3. המשוב - המורה מעריך את התשובה בפומבי, לרוב הערכה חיובית או שלילית "יפה מאוד", "לא, זה לא זה", "תשובה מצוינת".
למעשה, אפשר לראות שיעור הבנוי לרוב מסדרה של מהלכי ימ"מ כאלה. המשמעות של תבנית זו היא, שבכל פעם שנפתחת דלת של כיתה יתגלה לפנינו מחזה דומה - המורה הוא השואל הבלעדי של השאלות והשופט היחיד של התשובות. תבנית שיח זו אינה מאפשרת לתלמיד להעמיק את חשיבתו, לתקן את טעותו או לאפשר לו הבנה טובה יותר של הנושא. למעשה, במרבית המקרים ינקוט המורה אמצעים מילוליים המבטאים הערכה: "יפה"/"לא יפה", "נכון" /"לא נכון", "לא לזה התכוונתי", ואמצעים לא מילוליים, כגון הנדת ראש לחיוב או לשלילה, הטיית הגוף לעבר התשובה הנכונה או התעלמות.(בוזו, 2013).
5 דרכים לשיפור משוב מקדם למידה :
1. להאריך (ולא להעריך) את חילופי הדברים עם התלמיד.
2. לעודד תלמידים להתייחס זה לתשובותיו של זה.
3. לקשר בין תשובת התלמיד לרעיונות שהועלו בכיתה.
4. להציב אתגר על-ידי בקשת הבהרה, הרחבה או הסבר.
5. לשלב את תשובות התלמידים בדיון.
לסיכום, להלן עקרונות חינוכיים במתן המשוב
-מאתגר: להציב אתגר פירושו לבקש מן הלומד הסבר נוסף או ביסוס לדבריו. לעיתים הצבת האתגר פירושה גם הצבעה על טעות שנעשתה על-ידי התלמיד ולמידה ממנה. על המורה לנסות ולהבין את התשובה של התלמיד מנקודת מבטו. גם אם תשובה של תלמיד נשמעת "לא לעניין", כדאי "לתחקר" אותו – מדוע השיב כך?
-אותנטי ורלוונטי: אותנטי פירושו להגיב באופן טבעי על דברים שאמר התלמיד: בהפתעה, בהתפעלות, מבקשים "לחשוב על זה רגע" או מבקשים הסבר נוסף כאשר איננו מבינים. רלוונטי פירושו חיבור דברי התלמידים לחיי בית-הספר, לאקטואליה.
מותאם לתלמיד וניתן בעייתו: המורה מפעיל שיקול דעת באשר לעיתוי הנכון להענקת המשוב. המשוב עשוי לכלול: מתן "קביים", שיקוף טעות, עידוד והעצמה במידה הנכונה.
מקורות לעיון נוסף:
בוזו-שוורץ, מ' (2013). משוב בשיח הכיתה. אבני ראשה.
הרפז, י' ובוזו-שוורץ, מ' (2013). משוב שוטף מקדם למידה טובה. הד החינוך( 4), עמ' 115-112.
משרד החינוך (2015). נתיבים להוראה משמעותית: מניפת מודלים יישומיים להוראה משמעותית. אוחזר מתוך http://meyda.education.gov.il/files/MinhalPedagogy/netivim.pdf