סוד הקסם של למידה "תחת כיפת השמיים"
הלמידה בסביבת הלימוד החוץ-כיתתית מזמנת למידה התנסותית, אקטיבית ומוחשית של הלומדים. למידה זו כוללת איסוף ועיבוד של מידע במטרה להבנות ידע תקף, בשילוב תהליכים רפלקטיביים על תהליך הלמידה והידע שנבנה. חשוב לזמן לתלמידים התנסויות מפעילות ולהבטיח, שלפעילות בסביבת הלימוד החוץ-כיתתית יהיה ערך מוסף על הפעילות בכיתה, שתהיה רלוונטית לתלמידים ומתאימה לפוטנציאל של הסביבה.
מבחינה פיזית ישנה הבחנה בין סביבות למידה חוץ-כיתתיות:
1. סביבות פתוחות (תחת כיפת השמים)
2. סביבות סגורות (בתוך מבנה)
3. סביבות מותאמות לביקורי קהל (כמו: מוזיאון, אתר ארכיאולוגי)
4. סביבות שאינן מותאמות לצורכי קהל (כמו: מפעל תעשייה, אתר בטבע)
אז כיצד ניתן להפיק את המירב מלמידה חוץ כיתתית?
-יציאה ללמידה מחוץ לכיתה כאשר לסביבה זו יתרון מובהק על למידה בכיתה
-הכנת חומרי למידה להבנת התופעה הנלמדת בסביבה
-קיום למידה שיתופית בקבוצות שבה המורה משמש כמנחה, כמדריך או כמתווך
-למידה פעילה של הלומדים
-יצירת זיקה בין הלמידה בסביבה החוץ-כיתתית לבין הלמידה במסגרת הכיתתית
דגשים בארגון ההוראה והלמידה
מה כדאי ומה ראוי ללמד בסביבה החוץ-כיתתית? הסביבה החוץ-כיתתית היא סביבת לימוד מורכבת למדי משום שהיא עמוסה בגירויים חיצוניים המקשים על הריכוז ועל ההקשבה. כמו כן, בעצם היציאה לשטח נדרש מהמורה מאמץ ארגוני לא מבוטל.
להלן שלושה קריטריונים שעל-פיהם נחליט מה כדאי ומה ראוי ללמד מחוץ לכותלי הכיתה:
נושא הפעילות: על הנושאים להיות חלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים ומעבר לכך, נושאים חשובים שהיעדר התנסות רב-חושית ומוחשית בהם בסביבה הטבעית עשוי לגרום להבנה חלקית. פעמים רבות מורים חוששים לצאת מחוץ לסביבה המוגנת והבטוחה שלהם בתואנה שיציאה כזו כרוכה בבזבוז זמן יקר והם לא "יספיקו" את החומר. חשוב להדגיש, שבחירה מתאימה של נושא לימוד בסביבה חוץ-כיתתית, לא רק שלא תגזול זמן, אלא תחסוך זמן, מכיוון שהיא אמורה להביא את הלומדים להבנה של תופעות ותהליכים שללא התנסות לא בהכרח היו מובנים.
אופי הפעילות הלימודית החוץ-כיתתית: מומלץ לצאת מחוץ לכיתה, רק כאשר יש לסביבה זו ולתהליך הלמידה הנובע ממנה ערך מוסף בהשוואה לסביבת לימוד אחרת.
מידת הזמינות של הנושא הנלמד מחוץ לכיתה: כדי להתאים את הפעילות החוץ-כיתתית לנושא הנלמד על המורים להכיר את סביבת בית-הספר ולאתר בה תחנות לימוד הכוללות אתרים ותופעות ספציפיות שבהן אפשר לנהל את תהליך הלמידה.
שיטת הלימוד וחומרי הלמידה המתאימים לסביבת הלימוד החוץ-כיתתית
הניסיון הרב שנצבר בתחום זה מלמד, שלמידה שיתופית בחוליות קטנות באמצעות תיווך מורה בשילוב פעילות בדפי עבודה המנתבים את הלומדים לאינטראקציה עם הידע הנלמד, תורמת ללמידה טובה יותר. המורה עובר בין חוליות העבודה, מעורר עניין וסקרנות, מעלה שאלות לחידוד החשיבה, מסייע בפתרון בעיות ומכוון את תהליך הלמידה בהתאם לצרכים. בתום שלב הלמידה השיתופית חשוב לערוך סיכום קצר של הממצאים כדי לוודא שאכן הושגו המטרות.
מקורות לעיון נוסף:
משרד החינוך (2015). נתיבים להוראה משמעותית: מניפת מודלים יישומיים להוראה משמעותית. אוחזר מתוך http://meyda.education.gov.il/files/MinhalPedagogy/netivim.pdf
משרד החינוך (2014). אבני דרך ללמידה משמעותית. אוחזר מתוך: http://meyda.education.gov.il/files/lemidamashmautit/chozer/index.html
אוריון, נ' (2003). סביבת הלימוד החוץ-כיתתית - למה ואיך?, אאוריקה (17). אוחזר מתוך: https://www.matar.tau.ac.il/wp-content/uploads/2015/02/newspaper17-docs03.pdf